קישורים מומלצים: הפעלות לימי הולדת בבאר שבע

במסגרת פרויקט מיוחד בבית הספר, ביום שני ביקרתי בבית של משפחה דרוזית בעוספיא.

אני תלמידה בכיתה ו' בבית הספר הפתוח. אנחנו משתתפים בפרויקט שנועד ללמד ולהכיר לנו דרך חיים שונה, של אנשים שכלל לא שונים מאיתנו.במסגרת הפרויקט, אנו נוסעים לבקר בבתים של כמה מתלמידי כיתה ו' מבית הספר אורט רונסון, וגם הם מבקרים אצלנו.

זהו היה המפגש הראשון שלנו איתם. בגלל שהמטרה להכיר דרך חיים שונה, הגענו בשעות הצהריים, כשכולם נמצאים בבית.

תחילה, נפגשנו בחוץ עם כולם, והסבירו לאן אנחנו עומדים להיכנס: מי בבית ומה השמות. דפקנו בדלת, קיבלנו אותנו בברכות חמות וכמובן בכוסות קפה ותה. אירוח דרוזי אמיתי.

הבית היה מקושט בשטיחים אותנטיים ובציורים מעניינים על הקירות. בכלל, העיצוב בבית היה מאוד מעניין. מעולם לא הייתי בבית כזה. למרות שלא ידעתי למה לצפות, וכל הזמן המורים הסבירו לנו שהכול ייראה אחרת ושלא נלחץ מהשוני, התרשמתי לטובה.

שוחחנו עם האב, האמא והאחים.. כולם מאוד נחמדים. מאוד התעניינו במה שאנחנו חושבים. הם אמרו שידעו שזו הפעם הראשונה שלנו בבית דרוזי, וקצת חששו מהתגובה שלנו. הם מאוד שמחו שאהבנו את העיצוב שלהם.

אז אחרי שיחה נחמדה ונעימה, הודינו למארחים ועברנו לבית הבא.

בבית השני שלנו בסיור, אכלנו צהריים. האוכל היה מעניין. אכלנו סמבוסק כבש, שזה מין בצק ממולא בבשר כבש טחון עם בצל, עגבנייה וצנוברים. אף פעם לא אכלתי בשר כבש, וזו הייתה חוויה מעניינת וטעימה.

לקינוח הכינו לנו בקלווה. זה מאכל שלא נהוג רק אצל הדרוזים.. אבל היה לי כל כך טעים שלא התלוננתי. הודינו על האירוח, לא סתם- אירוח דרוזי, ועברנו לבית השלישי והאחרון.

הבית השלישי היה המפתיע ביותר. בניגוד לבית הראשון, שהיה מקושט בשטיחים ובציורים, הבית הזה היה זהה לשלי. לא דרוזי בכלל. הייתי יכולה להתבלבל ולהישבע שאני בבית שלי.

דיברנו עם בעלי הבית, שכלל לא היה להם מבטא. ותוך כדי השיחה הבנתי שהחיים שלנו מאוד דומים בעצם, אפילו הבית. אין הבדל כלל וכלל. לדעתי, אפשר לומר שהפרויקט השיג את המטרה שלו.

אני הסכם ואגיד ששמחתי לזכות בזה, אירוח דרוזי. אני מודה לאותם אנשים שאירחו אותנו בבתיהם. שנהניתי מכל רגע.